מתבוססת באונך,
שם אטביע, יגוני,
מגישה לך מינחה,
את נפשי, ואת אוני.
סכר גל, נפרץ מחה,
בדרכו האין סופית,
בדל של צער, בדל שמחה,
בעוצמת זרימה פראית,
והותיר אותי טווה,
עוד חלום אחד רחוק,
להיות לך קרובה,
בעת בכי, בעת צחוק.
אם דקות תבין, תדלה,
בין השורות תוצת, תואר,
אות סימן אם יעלה,
להזכירך, שיש מחר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.