לו לחופש מוחלט משחררת גופך,
לדמיון הפרוע מאפשרת פורקן:
עת גופי הלוהט בעדנה נושק צווארך,
היית וידעת עולמות ודרכן.
לו רצית והסכמת ירחף גם הגוף,
ואני אתך מרחף כאלים מיוון.
דעתנו נטרפת בשולחה הנאות טרוף:
מאין סוף נחזור משמיים לכאן.
כל שרצית לעשות ודמיינת במוחך,
כעת הזמן כי אני אתך בדואטים:
וראית צדקתי לדרור כעת גופך-
כי לזאת נועדנו ולא לפואטים.
לכן השיבי כל אשר לך כסט,
מהרי יקירה: בטרם נגוז כוחו של מגנט.
6.11.94 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.