עומדת בחדר אפל ושחור
מולי ניצבת מראה באפור
שולחת אני אליה מבט
ומביטה בי גם היא
שולחת לה קריצה מתוקה
שולחת לי מבט כועס
מביטה בה בחיוך ילדותי
שולחת לי היא חיוך ערמומי
שולחת אני לעברה מחמאה
והלא היא, שולחת לי קללה עסיסית
מראה שחורה, מלאה ביצרים רעים,
מלאה בשנאה, שנאה לאחרים.
כל מראה כזו מסמלת אצלנו אדם בעולם
אדם ללא תקווה, אושר או לב פתוח.
מי ייתן ורק יוספו לעולמנו מראות וורודות... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.