[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ענבל אשוח
/
הזונה שלך

אני רוצה להיות הזונה שלך.
שתאסוף אותי מאיזה רחוב צדדי, אולי אפילו באיזור הבורסה ברמת
גן.
אני אלבש בגדים קטנים וחשופים, שמסתירים קצת ומראים הרבה.
אשב לידך במכונית, צמודת רגליים, עצבנית וביישנית. בכל זאת, לא
כל יום אני מוכרת את עצמי לגברים.
אני אהיה זונה - בתולית; אתה תהיה הלקוח הראשון שלי.
אני רק אהיה זונה, אעשה כל שתגיד, אנסה כמיטב יכולתי לענג אותך
מינית בכל דרך שתחפוץ.
אתה תהיה הלקוח, ואין לי מושג איזה מין לקוח תהיה.
האם תהיה לקוח ביישן ומתחשב שרק רוצה לגמור מהר ולעזוב את
המקום?
האם תהיה לקוח ייצרי שיזיין לי את הצורה בכל חור אפשרי, מנצל
את כספך (ואותי) עד השקל האחרון?
האם תהיה לקוח-מאהב רומנטי שידמיין שהוא עושה אהבה עם אהובתו
שזנחה אותו משכבר הימים, תיגע בי ברכות ואולי אפילו תנשק? תדאג
שגם אני אגמור, גונחת באוזניך את הנאתי?
האם תהיה לקוח בוטה, מגעיל ומניאק שידחוף את הראש שלי לזין שלך
בעוצמה, שלא מתחשב, שלא מחכה שאהיה רטובה, שתעשה בי כבשלך,
שתכאיב ותסטור ותכה?

אני שואלת אם אתה רוצה במכונית או שנצא ממנה אחרי שנחנה בתוך
סמטה אפלה, מקווים שהמשטרה או עובר אורח כלשהו לא יתפוס אותנו
בקלקלתנו. מסכמים מחיר (50 שקלים עד שתגמור. תוהה אם אתה מאלה
שבכוונה יגמרו לאט, כל כך לאט שזה עינוי ותרצי שיגמור כבר, או
שימהר לגמור, אפילו לא יפשיל מכנסיים ויזיין בעמידה, יברח מהר
אחרי ההתפרקות).

אנחנו במכונית, עוברים למושב האחורי. אתה פותח כפתורי מכנסיים,
מוציא זין חם החוצה ואני כמו זונה כביכול מיומנת, מוצצת
בשקיקה, מרוגשת מאוד - בכל זאת, זו הפעם הראשונה שלי, ויש לי
אינטרס שתחזור. אולי אפילו תספר לחבר'ה, על איזה זיון טוב מצאת
ברחוב והוא אפילו זול מאוד: לא מסוממת, לא זולה בהתנהגות, לא
בוטה. מן ילדה טובה שבמקרה נפלה לשוליים של החברה. אני אפילו
ישראלית צברית, אטרקציה של ממש.

מוצצת חזק, שואבת לך את הכוחות דרך איבר זכרותך, מוסיפה כמויות
של רוק ומחליקה ידיים באיטיות מעושה. כף יד גדולה תישלח אל
ראשי, תדרוש בלי מילים מציצה עמוקה יותר, חזקה יותר לכל אורכך.

אתה מרגיש שאתה עומד לגמור וממש לא מתחשק לך לבזבז את הגמירה
שלך בפה שלי, וודאי מצטער בתוכך שלא ביקשת לפי שעה. אוחז
בחוזקה בשיערותיי ומרים אותי למעלה, חוטי רוק נוטפים בזוויות
שפתיי.
"את תהיי שפחת המין שלי" אתה לוחש בקול סמכותי.
ואני מרגישה רעד עובר בבטן, תוהה למה אתה מתכוון כשאתה אומר
"שפחה". האם זה אומר שאשרת אותך מינית ללא זכויות? האם זה אומר
שתיקח אותי בכוח? שאני משולה לרכוש? האם תהפוך להיות הבעלים
שלי ואף הסרסור שלי?
אני רוצה אדון שישייך אותי אליו, שיטפל בי, שאהיה הזונה הקטנה
שלו, שיאלף אותי למלא אחר רצונותיו, מאוויו, תשוקותיו וצרכיו
המיניים בצורה הטובה ביותר.

אולי כמו בסרט "אישה יפה", גם הלקוח הנחמד והסקסי שלי עד כאב,
יקח אותי אליו, יטפל בי כמו ילדה קטנה ואהובה שנגאלת סוף כל
סוף מחוסר האונים שלה.

אתה מושיב אותי עליך ודורש שאתחכך בך, מרגישה כאב של זין נוקשה
מתחכך לי בתחתונים. אתה מסיט את התחתונים וזה קצת לא נוח, אז
אני מתרוממת לרגע ושולפת את החוטיני מתחת לחצאית. מתיישבת
עליך, מתחככת בזין שלך, הופכת רטובה יותר ויותר מכל הסיטואציה
הזאת.
כל אחת אחרת היתה מרגישה רע עם הזילות שבגופה, ואילו אני
מרגישה שלמה וטבעית עם הריקנות הזאת, עם ניקוי הראש והשמת הגוף
על טייס אוטומטי.
מרים אותי, מסדר את הזין בזווית הנכונה, שם קונדום שהגשתי לך
לאחר שהוצאתי מתוך המגף (כמה זמן לא הרגשתי קונדום בתוכי),
גורם לי לחוש מלוכלכת וטמאה, ומושיב אותי בבת אחת על הזין הקשה
שלך. אני פולטת אנחה קטנה של תחושת מלאות גדולה.

נעה עליך, טוחנת את אגן ירכיך, מכניסה אותך לקרבי ולעומקי
ומוציאה, שוב ושוב במחזוריות שלא מסתמן סיומה. מרים לי את
הגופיה, מפשיל מעלה את החזיה ומוחץ את שדיי, מעסה אותם, בולע
אותם, טועם, נושך, מלקק.
אתה לא הראשון ואני לא הראשונה ובאותו רגע, שנינו שוכחים את
זה.

מרים אותי ממך, משכיב על הספסל האחורי צר המידות, מפשק את
רגליי בצורה לא אנושית: רגל אחת ישרה והשניה פרושה מעל המושב
הקידמי, מותירה לך די והותר מרחב לתנועה ולכניסה.
אתה נכנס אל בין רגליי ואז לתוכי, נשכב עליי. אני חשה נשימות
חמות על העורף והכתף, הראש שלי נדפק בדלת ואז בידית האחיזה -
אבל אסור להתלונן, רק לגנוח, שיתגרה, שיחשוב שאני נהנית.
אני נהנית?...

מזיין אותי חזק, אני רואה את פניך מתעוותות, אבל יש מין חוק
בלתי כתוב שלא מזיינים זונה פנים מול פנים, שאי אפשר לגמור
בתוכה ככה, אחרת היא כמו אישה רגילה. אז גומרים עליה, בתוך הפה
שלה או מאחוריה.

יוצא, הופך אותי על ארבע - מעולם לא עשיתי את זה על ארבע
במכונית, אבל מסתבר שכשרוצים - אפשר הכל. רגל אחת צמודה למסעד
המושב האחורי, השניה כפופה מעט ומונחת על רצפה המכונית, הראש
והגב מונמכים למטה כדי להעלות את הישבן למעלה. מלטף את הישבן,
מעביר אצבעות על הכוס ועל הדגדגן, אני כבר נוטפת. מפשק את
השפתיים התחתונות, מחזיק את הזין מאחוריי (כך אני מנחשת כי אני
כבר לא רואה) ומכוון את החץ היישר למטרה.
אתה משגל אותי חזק, טוחן אותי, מכה בעצמות האגן שלי עם שלך,
כשהישבן שלי מרפד את העצמות שלך. ידיים אוחזות במותניים
המעוגלות שלי, אתה מזיין אותי ומושך אותי אליך, לוקח תנופה.
אני לא יכולה להתאפק וגונחת את נישמתי החוצה, נושכת שפתיים- רק
שלא ישמעו רעשים מפלילים מחוץ למכונית, למרות שהרחוב ריק.

משיכת שיער לאחור, יד אוחזת חזק בגרון ולוחצת על קנה הנשימה.
אני לא נושמת, מחרחרת והיד נוטשת שוב לכיוון השיער. הראש נשען
על מאחז היד על הדלת, שתי ידיי נימשות לאחור, מקופלות כקופסה
על הגב ונאחזות חזק. אתזה מזיין אותי ככלבה, כזונה שהיני, זונה
טובה, הכי טובה בשבילך.
"אני עומד לגמור...", אתה מודיע אי שם מאחוריי ועוד כמה תקיעות
חזקות, וזהו, זה נגמר.

נשיפות, זיעה דביקה נוטפת עליי - אולי היא שלי, אולי היא שלך,
אולי של שנינו.
אתה מתרחק ממני, מתיישב על הספסל האחורי, אני מתיישבת לידך.
מסיר את הקונדום, מביט על כל הזרע השקוף-לבנבן שממלא חלק נכבד
ממנו וקושר את קצהו. עוטף בנייר טואלט שמצאת מתחת למושב הקידמי
וזורק מחוץ לחלון.
אני מתנשפת, מסדרת נשימה ואפילו לא מביטה בך, העיניים נעוצות
ברצפה.
אתה מנקה את הזין שלך עם חתיכת נייר טואלט, מרים את התחתונים
שלך על הזין, מסדר אותו במקומו, סוגר רוכסן ויושב בכסא הנהג.
אני לובשת את התחתונים, מסדרת את השיער ויושבת לצדך.

מחזיר אותי למקום שממנו נלקחתי. פותחת את הדלת, רגל אחת כבר
בחוץ. אתה שולף ארנק מהכיס האחורי של המכנסיים, נותן לי שטר
סגול ומחכה שאלך.
אני ממלמלת "שלום" חפוז ויוצאת, רואה את המכונית שלך מתרחקת.

אין דבר, אני יודעת שעוד כמה שעות, בטח תבוא לקחת אותי שוב...



שוחזר לאחר קריסת הבמה







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
צרפתי!

פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/3/07 8:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ענבל אשוח

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה