מתברר שכולם צדקו
ורק אני טעיתי
כששרטת את ליבי
בצעקות אני בכיתי
כשישאלו אותי, אני אענה
"פעם ידענו לאהוב"
עכשיו כבר אינך יודע
איך לראות אותי מקרוב
אתה נשקת לשפתיי
וחיבקת אותי בשינה
לימדת אותי הרבה על רגש
על אהבה ועל שנאה
אני מכירה אותך
כמו את כף ידי
תמיד ראיתי אותך
עומד פה לצידי
אבל כנראה זה נגמר
אני חדלתי לחלום
על לצחוק אתך לעוד רגע
על לישון אתך עוד יום
אני חיה בשקר
ואין פה אהבה
אולי חייתי באיזה סרט
חלום או אגדה
ולבך כבר שכח את שהיינו
ואת כל מה שהיה
הייתי רוצה להזכיר לך הכל
אבל כבר לא יכולה
ואותך אני כבר לא זוכרת.
איך הכל התחיל?
להדחיק אותך בכח,
אצלי זה כבר רגיל
מנסה לספור כמה דמעות
בזכותך לבי הזיל
ומה השיר הזה שווה
זה לא שיש מבין
כמה שזה עצוב
וקשה להאמין
אני בתוך עצמי
ורק השקט מאזין
מוקדש לכל מי שמזדהה |
