New Stage - Go To Main Page

הילה סמיילי
/
נסיעה מוזרה

אז החלטנו שנוסעים למקום מסויים, האוטובוס הגיע. כולם כבר עלו
והנה אני עכשיו גם עולה.
ולפתע בזווית העין ראיתי שהוא גם באוטובוס, אין בעיות, פשוט
מתעלמים. גם ככה הוא לא יודע שזאת אני.
עליתי לאוטובוס בחששות מלאות. מרחוק זה הוא שיושב שם, כמובן עם
עוד שתי בנות והוא מתחיל איתן. למה שהוא לא ירגיש כמלך
העולם?!
אבל למה הוא פוגע בי כל כך הרבה, אומנם לא במודע, אבל כל פעם
מחדש אני מתאכזבת ממנו רואה אותו לא שולט ביצריו וקופץ מאחת
לאחת אחרת.
החלטתי - אנחנו באוטובוס. מעולה, אני הולכת לישון, תפסתי לי
ספסל ונרדמתי, ברקע אני שומעת את חברותי עדי וסיון מדברות, ואז
שואלות אותי אם זה לא אותו אחד שנדלקתי עליו פעם, ההוא
מהריקודים.
התעצבנתי, כי אני בטוחה שהוא שמע, לפתע כולנו היינו צריכים
לרדת מהאוטובוס. הפסקה או משהו כזה, הוא ירד לפניי והסתכל עליי
במבט שכזה... ואני שתקתי,שתיקת הכבשים בוקעת מגרוני.
חיפשתי את הנעליים שלי. מסתבר שסיון לבשה לי אותם. לקחתי אותם
ממנה וירדתי, לירון לקחה לי את הכובע אז הייתי צריכה לחפש אותו
בין הצמחים שהיו בדרך.

ואני ככה בראשי מנהלת דיון עם עצמי "לעולם! אבל לעולם!
תזכרי!!! לעולם את לא מתאהבת יותר, כל הבנים נוראיים!! יום אחד
הם ככה וביום השני הם ככה, תלמדי כבר! מתי תפסיקי להיות כל כך
תמימה!!"
הערב הגיע. התחלנו להדליק מדורות, היינו על שפת הים, לא יכולתי
להסתכל על הים, אשמה מסויימת.
אבל הרגשתי כל כך כואבת, אבל לא אשמה.
ולפתע אורלי הגיעה, דיברה איתי. ניסינו לפתור את הבעיה הלא
מוגדרת שהייתה (?!) אבל היא הייתה כמו המושיעה שלי מהעניין,
הרגשתי כל כך לבד.
בסופו של דבר הוא תמיד רואה אותי ופשוט לא אומר מילה, אני רואה
אותו וגם שותקת.

בסופו של דבר מצאתי את עצמי שוב באוטובוס, הפעם זה היה קצת
שונה, לא היה לי מלאך שהושיעה אותי אבל מנגד היו שתי חברותיי,
דיברו איתו, איך לא חשבתי שהוא יתעניין בהן. אבל הן נראו
מאושרות, עמדתי מנגד ולא יכולתי להסתכל יותר. ישבתי במושבי
ופשוט בכיתי.
בכיתי מהבנה של דבר מה.
אבל עמוק עמוק אני לא מבינה למה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 10/7/06 11:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הילה סמיילי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה