ימים שלמים ישבתי לבד, מחכה לך ליד הארמון
ולא רציתי להיות שם לבד, מחכה סתם בתוך ההמון.
כי לא חשבתי שאני כל אחד שבא ללטף את ידך,
רציתי לברוח מכל הצבעים ולשבת כך סתם לרגלך.
חשבתי לי אז על מה שאמרו לי מאז שיצאת לחלון,
אמרו השומרים שעליי כבר ללכת כי לא יסתדר לך היום.
ואז כבר ויתרתי כי את חלשה לא יכולת גם לומר לי "שלום"
אולי זה נראה שכזו בקשה מיוחדת היא הר של חלום.

יש דברים שלא רציתי ולא ביקשתי אותם לעצמי
ואולי זה משהו שגורם לי לכאב ראש.
יש בתים שלא קניתי כי זה פשוט לא אני
כמו בגדים של מלך שלא רציתי ללבוש.

ימים שלמים אני יושב לבד, ויצאת לגנך ככה סתם
אולי ללקוט לך פרחים או ליהנות מהיום החם.
ואני סתם הלכתי לבדי בחולות שממש נשקפים מחלונך
וראיתי איך פתאום תוכלי לבלות עם כולם אז נפגעתי ממך.
אז לפתע ראיתי איך את כבר שמחה ולי אין יותר סיכויים,
אז ביקשתי ממך קצת מהברכה שתהיה לי גם קצת בחיים
והבטת בי כך ולפתע צחקת ככה סתם סוג של צחוק מתנשא
ואני כבר חשבתי שאת לצדי ומאז אני כל יום בוכה.

יש דברים שלא רציתי...