New Stage - Go To Main Page

מור סהר
/
לך...

עכשיו, כבר לא תהיה שלי כמו שאני שלך, עכשיו.
ואני כל כך אוהבת אותך, ואני פוחדת, כי יש מין זלזול בדבריך
בעוד אתה אומר: "אני אוהב אותך".
משהו לא אמין, משהו פגוע, ועם זאת כל כך הרבה אהבה.
זה מטורף. אני מטורפת, עליך.
ואני כותבת כאילו אני מדברת, אל מול עיניך, שכל כך מבינות, כל
כך נכונות.
ואני כל כך אוהבת את המבט החודר הזה שלהן, של הירוק והכחול
המעורבב.
ואני כל כך אוהבת את שפתייך, אם רק יהיו שלי לעד. עכשיו,
עדיין, לנצח.
והידיים הגדולות המחבקות, הכל כך שקטות, הנוגעות בעורי, בגופי,
ואני שלהן.
יש בך משהו מטורף, משהו כל כך מושך.
אתה כולך של עצמך, ואני כאילו נגררת אחריך.
ואני אוהבת אותך כמו שלא אוהב עוד לעולם.
ואני נפגעת ממך, גם אם זו הצביטה הכי קטנה.
אני גרועה, אני יודעת, אני פשוט שלך. יותר מדי.
אם הייתי יכולה לעשות שלא להתאהב בך הייתי עושה הכל, אבל יש בך
משהו, בלתי נשכח, יש בך משהו שכל אחד מוכרח.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 7/7/06 9:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מור סהר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה