נורי מורן / תמימות הורגת |
פרפרים בכל מיני צבעים,
מתעופפים כאילו אין מחר.
עפים אל העבר הרחוק,
היכן שהשמש שוקעת.
והרוח נושבת בחוזקה,
אבל אין בהם טיפה של פחד.
הם בטוחים בעצמם.
אבל לפתע משום מקום,
הרוח מטלטלת אותם בחוזקה,
והם אינם עוד חיים.
לו רק היו מוכנים.
לו לא היו תמימים.
הם היו עדיין כאן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|