הסתכלתי עליה וראיתי עד כמה היא יפה. שערה שחור, מלא. עיניה
ירוקות וגדולות. מושלמת כל-כך. בחירה מעולה.
הסתכלתי עליה ולא יכולתי שלא לקנא. כמה צעירה, כמה חטובה.
הסתכלתי ודמיינתי את אהבת חיי עומד לצידה. אהוב ליבי מחבק אותה
ונושק לה.
התבוננתי בה, ומעבר לדמעות דמיינתי את בטנה טופחת, את ידיה
תומכות בגבה בעודה עומדת שם עם קהל עטוף שחור.
עמדתי בוכה, וכבר לא כועסת, מקווה.
הסתכלתי בה ורציתי תשובה.
חשבתי לעצמי שבכל זמן אחר, המחשבה על כך הייתה מעלה בי דאגה.
הוא עוד צעיר מדי למשפחה.
אך לא. כבר לא עכשיו. עכשיו רק תקווה.
הסתכלתי בה ורציתי לראותה אמא. אמא לבנו של חברה. אמא שתספר
לבנה על אביו, כמו אגדה.
הסתכלתי עליה בוכה מעל ארון עטוף בדגל, ודימיינתי את עצמי
סבתא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.