נו, אז איך ההרגשה להיות חלק מ...? לדעת הכל על הכל? לנבור כל
יום ובכל שעה בשאלות הקיום האנושי? אני פונה אל האנשים
שמגדירים את עצמם כמאמינים באל כל יכול. פתחו את עיניכם וצאו
מזה. אל תתנו לבורות בה אתם נמצאים לסחוף אתכם לעולם החלומות
וההזיות.
קומו, קחו אויר מלוא ריאות ואמרו בקול: אין אלוהים. לא היה לא
יהיה וכמובן שאיננו בעולם. אין אלוהים. אין אין אין. חברים אני
מנסה להציל אתכם מההזיות בהן אתם נמצאים.
ילדי התמימות כבר מתו לפני דורות רבים, מורשתם התעוותה עם
השנים והשתלטה על חיינו. קומו בני האדם. קומו אל המציאות. האל
שנטעתם בלבבכם הוא בעצם אתם.
רגשות האדם הם אלה שיצרו את אלוהים. אלוה הוא אני, ומורשתי
תחוקק ענני תרבות מעל ראשיכם.
הדת היא הסם שלכם, הרעל שנובר בכם. אתם שמקבלים את קיומו של זה
שלא קיים, סוגדים לו, מתפללים אליו, מבקשים מחילה על מי שאתם.
קומו על רגליכם. פיתחו את הדעת.

אני בוהה אל העתיד בחיוך מסופק כי אני יודע -
הזמן הוליד אל, והזמן יוקיע אותו מאתנו.