|
18.04.2006- מוקדש לאביב -
מפאת העלבון לא דיברנו
התנהגנו כמו ילדים
פחדנו שאולי כבר נגמרנו
ואנחנו לא חברים
רציתי לכתוב לך
באמת שרציתי
אך משהו עצר בעדי.
אין לי עוד כוח
אין לי אנרגיה
ובטח שאין לך אותי
כמו תינוקות התעלמנו
ושתקנו כמו עוברים
עכשיו נאכל את מה שבישלנו
ונתלכלך כמו שני נערים
רציתי לשיר לך
באמת שרציתי
אך משהו עצר בעדי.
נגמר לי הכיף
ונגמר לי המוח
ובטח שנגמר לי מעצמי
בואי ננסה ונראה מה יקרה
במקרה הכי גרוע לא נצליח
אני אוהב אותך ואני רוצה לחזור
ואם את שלי אני תמיד יוצא מרוויח. |
|
|
(עקב העומס,
הסלוגנים חסומים
כרגע) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.