דמך ימצץ בכספך.
בדפיקות הלב החלשות
יחמיצו את כאב ליבך.

מסתובבים בכיכרות
ובוכים על תנין של דמעות
שכול כך כואב.
שבא לזרוק הכסף
לוותר על הכל לתת
לתת
לבכות.

לצעוק לחמלה והישועה
בדרכנו תבוא!
הכאב שלך נמוג
כבר חדלת לחייך
ואינך.

לא אינך איתנו בחיים.
הכאב לקח אותך שאול,
הפצע חזרה לאימא אדמה
כספך ישרוף למטה כמה נשמות

וישרוף ויכאב ,ולך מאוחר מידי ף
כאב מידיי ולא!

שורף מידי כמו הדמעות
מלוכות יבשות.

כשבאת קיבלנו אותך בזרועות פקוחות,
הלכת עם דמעות של תנין
עם כאב שנגמר.

מילואים 94  בחודש ספטמבר 29/10/95