אתה לבד בחדר מביט בתקרה
עוצם את עיניך, לא פוחד מדבר
ואני לידך, מביטה, מתפעלת
מקשיבה לנשימותיך שותקת אילמת
פרצופי מוכר לך ומגע שפתי גם כן
אך לא תדע שאני שם, לא תדע על קיומי
ותשכב לך רגוע מתכסה שמיכה כתומה
כשפני צמודות אליך וכמעט נוגעות בשלך
וחם לך מאוד, אתה מוריד בגדים בשקט
ועיין אחת שלך נוגעת כבר בכר
ואני מול פניך על אותו הכר שלך
ולא תראה אותי ורק תחשוב עלי
הכרית נהיית כבר רטובה מתחת לעיניך הירוקה
ואני מחבקת אותך חזק ונושקת על שפתיך
אבל אתה לא יודע שאני שם
ואתה נרדם לך בשקט
ואני עוצמת עייני גם כן.
ופוקחת אותן ונמצאת בחדרי
מול מראה צבועה שחור נרדמת לי לבד.
|
