לחן: עופר קדמון
ברכיה רועדות
ליבה הולם בפראות
הקהל קורא לה לעלות
היא כמעט מתפקעת מהתרגשות
פוסעת אל הבמה, עשן בעיניה
היא שומעת את התשואות
זוג ספוטים על פניה
הגיטרות מנסרות
פזמון
דחוס בין ההמון, אבל מרגיש לבדו
מביט בה שותק, הוא שר לה בליבו
את יפה כל כך, לו רק היית יודעת (ש)
אני אוהב אותך
כן את יפה כל כך, ולא, את לא יודעת (כמה)
אני רוצה אותך
פרץ אנרגיה, שוטף את גופה
שירתה חודרת ללבבות
סוחפת כמו רוח סופה
היא משלהבת רבבות
פזמון
דחוס בין ההמון, אבל מרגיש לבדו
הוא מביט בה מהופנט ושר לה בליבו
את רחוקה כל כך, אלי כלל לא מודעת
אני רוצה אותך
כן רחוקה כל כך, בכלל את לא יודעת (כמה)
אני אוהב אותך
כוכבי ליל קיץ מקשטים רקיע שחור
את כולה היא נותנת בתוך האורות
הקהל מחזיר לה אהבה, שיכור
מיוזעת, היא רואה את הנרות
פזמון
דחוס בין ההמון, אבל מרגיש לבדו
גופו רועד והוא שר לה בליבו
את רחוקה כל כך, וכלל אינך יודעת
אני רוצה אותך
הו את יפה כל כך, וכלל אינך יודעת (כמה)
אני אוהב אותך
אני רוצה אותך
אני אוהב אותך
|
