|
לחן: ליאונל
מילים: רחל המשוררת
כינור: גל בנימין
בלילה בא המבשר
על משכבי ישב
בלטו עצמות גוו אין שאר
עמקו חורי עיניו
אזי ידעתי כי נשבר
הגשר הישן
שבין אתמול לבין מחר
תלו ידי הזמן
איים עלי אגרוף רזה
נשמע לי צחוק זדון
אכן יהיה השיר הזה
שירך האחרון |
|
איך סלוגן
נולד?
כמו תינוק,
בהתחלה זה
מצחיק
אחר כך כבר ממש
לא!
איך סלוגן
נולד?
כמו הצחוק,
בהתחלה זה
מגניב, עד ש...
די!
שאול מהמוסד,
שמרטף חסר
אחריות וחוש
קצב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.