היא עושה לו עיניים כל הערב,
והוא הרגיש על צווארו את החרב,
לקח לו זמן להבין אותה ולהרגיש,
זה הפוך בתוכו, אפשר להפסיק להכחיש,
וחולצת הכפתורים שלו פתוחה בלי סיבה,
ככה החליפו מספרים בסוף המסיבה.

התקשר אליה אחרי איזה שבועיים,
מתאים לו, אמר, לא לחשוב פעמיים,
והיא מתאפרת בבית כבר שעה ועשרים,
שלא יראו בה את הגברים האחרים,
והחסרונות הברורים, והוא באותה חולצה,
ניפגש היום בעשר, איפה שאת רוצה.

זה נראה לי מטושטש, נראה לי חצי נכון,
בעיר הגדולה בסוף המזרח התיכון,
העיר הזאת שלא מפסיקה לשקר,
כולם באו לחפש אמת ממקום אחר,
היום אושר עולה לנו כסף,
לחבר כמה רגעים של שקט ברצף,
פריים טיים כזה של החיים,
לא רואים מאזורים נמוכים.

הגיעה לבית קפה במונית מהלימודים,
כובע אדום, משקפיים גדולות, מסתירות פנים,
והוא המתין לה שם כבר כמה דקות,
הרהר על סיגריה, אולי לא תבוא, סימן לבאות,
ישבו שניהם, דיסקסו הכל עד הקצה,
תן חיוך, נזמין היום מה שתרצה.

סיפר, משעמם לו להוריד לילדות קטנות חזיות,
וכבר נמאס לחפש בלילות עוד כמה הזיות,
הוא טעם את הכל, סקס סמים ורוקנ'רול,
ועכשיו תקופת התנזרות, הגיע זמן לגדול,
אין לאן, אמרה, החיים זה כמו גן חובה,
תמימים ויפים, לא הכל טוב אבל הכל לטובה.


זה נראה לי מטושטש, נראה לי חצי נכון,
בעיר הגדולה בסוף המזרח התיכון,
העיר הזאת שלא מפסיקה לספר,
כולם באו לחפש אמת ממקום אחר,
היום אהבה עולה לנו כסף,
לחבר כמה רגעים של רוגע ברצף,
וכשהרייטינג עולה זה מרגיש ממש עמוק,
אין עוד למי לצעוק, נותר רק לשתוק, לשתוק.

היא סיימה את הקפוצ'ינו, הוא עם השחור,
עוד מעט נגמר היום, נעלם כל האור,
קבעו להפגש גם מחר בעיר בחמש,
ליטפה לו הראש, תפסיק כבר להתרגש,
אין בעייה, יהיה בסדר, רק בקשה אחרונה,
תתקשרי כשתגיעי, וליווה אותה לתחנה.

כבר שבע בערב, והוא חוזר לדירה השכורה,
המקרר כמעט ריק, מוציא בירה קרה,
הוא מלמל לעצמו, עזוב, סתם עוד בחורה,
קצת יאפית, קצת משכילה, קצת אין ברירה,
כמו כל העיר הזאת, חשב, רק חצי נכונה,
חצי אמיתית, חצי משקרת,
לך תדע למה להאמין ממה שהיא מספרת,
זה נראה גם לו מטושטש,
גן חובה, הוא נזכר, ואת הבית שנטש,
הוא התחיל להבין, זה חצי נכון, גם כאן,
ארז לו את התיק, ניסע לא חשוב לאן,
נחפש מקום אחר, עם אמת וריגושים אחרים,
ונספר, היה חצי נכון בעיר הגדולה לכל החברים.