[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ניר הולצמן
/
שלגיה ושבעת הסאלים

היה הייתה פעם בבסיס רחוק בשם בהל"צ (בית הספר להנדסה צבאית)
פקידה פלוגתית.
בגלל שיחסית היא הייתה הכי לבנה שם, היה שמה שלגיה.

יום אחד, הקצינה הטובה שמעליה השתחררה ובמקומה הגיעה קצינה
אחרת, שקינאה באיך שכל הטירונים כרכרו סביב שלגיה.

יום אחד היא שאלה את אשר קצין הקשר:
"אשר אשר, תגיד לי, מי הכי יפה בבסיס?"
ואשר, שלא היה לו כוח לשטויות שלה, אמר לה: "בטח שאת הכי יפה,
עכשיו תצאי מהשירותים של הבנים!"
יום אחד, המלכה גילתה את הנטיות המיניות האמיתיות של אשר.
אז היא הלכה לשאול את הסמ"פ:
"סמ"פ, סמ"פ של הפלוגה, מי בבסיס הכי יפה?"
והסמ"פ ענה לה: "את יפה, אבל שלגיה הרבה יותר כוסית".
כאשר שמעה זאת הקצינה, היא התפוצצה מרוב כעס וקבלה את הסמ"פ על
הטרדה מינית.
לאחר מכן, לקחה פקיד שלישות והורתה לו לקחת את שלגיה ולהעביר
אותה לבסיס קמצ"ר.
אבל השליש הטוב ריחם עליה ושלח אותה להצבה מחדש בקריה.

נשלחה שלגיה המסכנה להצבה מחדש בקריה.
עייפה מטופס הטיולים ורעבה כי הכשירו את המטבח לפסח (לא שגם
ככה היא הייתה אוכלת בחדר אוכל), נכנסה שלגיה לאחת הלשכות, שם
ראתה בחדר דיונים כוסות וצלחות והמון בורקסים שנשארו מהדיון.
מאחר שהייתה רעבה וצמאה, אכלה חלק מהשאריות, שתתה קצת ולאחר
מכן סידרה וניקתה.
לבסוף, היא הייתה עייפה, אז היא התיישבה על אחד הכיסאות בלשכה
ונרדמה על השולחן.

מאוחר יותר חזרו שבעת הסא"לים ללשכה, הם ניגשו אליה בשקט
בשקט.
"וואי, איזו פקידה סידרו לנו ואיזה יופי היא ניקתה", התלהבו
וסיפחו אותה ללשכה שלהם.
שלגיה הייתה עייפה, אז לא היה לה ממש אכפת והיא בעיקר התלהבה
מלהיות קרובה לעזריאלי.

כל יום הסא"לים הסתובבו בין דיונים ושלגיה הכינה להם קפה
ותיאמה להם פגישות.

ובחזרה בבהל"צ, הקצינה הרעה שהייתה בטוחה ששלגיה נרקבת בבסיס
קמצ"ר ואולי כבר יצאה על נפשי הלכה ושאלה קצין הלוגיסטיקה:
"קצין לוגיסטיקה מקומבן, תגיד לי, מי היפה מכולן?"
והקצין שכל היום הסתובב עם דרגים גבוהים בקריה ודאג לסדר
קומבינות למי שרצה ענה:
"את יפה מאוד, אבל יש פקידה אחת בקריה, שלגיה... וואי, איזו
כוסית."

הקצינה התרגזה מאוד.
היא יצאה אל הקריה, מחופשת למוכרת של חברת סלולר ידועה.
הלכה מחוץ ללשכה והכריזה: "מבצע חיילים, סלולרי חינם דור
שלישי".
שמעה שלגיה ורצה החוצה.
בעוד היא יוצאת ולא מספיקה לומר מילה, הקצינה לקחה לה את
הכומתה וברחה.
שוטר מ"צ צעיר זינק וגרם לשלגיה להחוויר.
טופס תלונה מיד לה הגיש וזאת מיד התעלפה על הכביש (וקיבלה על
זה עוד תלונה).
הקצינה הרעה שבה לבהל"צ, מרוצה מאוד.
והסא"לים לא ידעו מה לעשות, שלגיה הוציאה המון גימלים.
החובש שטיפל בה ביקש: "תנו לי לספח אותה לר"מ 2."
הסא"לים לא רצו להיפרד ממנה, אבל החליטו שכך יהיה לה עדיף
(וקיוו שכך יתפנה להם התקן).

והנה איזה נס, הגיע החפש"ש של שלגיה והיא החלימה.

באותו יום, כמו כל יום התקשרה הקצינה בבהל"צ אל קצין
הלוגיסטיקה ושאלה אותו:
"נו, אז מי הכי יפה?"
במשך זמן רב הקצין ענה לה שאך ורק היא (חוץ מהימים שהוא הצליח
לסנן אותה), אבל באותו יום ענה לה קצין הלוגיסטיקה: "שלגיה היא
הכי יפה".
המומה, נפל לה המירס. היא התכופפה להרים אותו ו-
מ"צ שהסתכל לכיוון ראה, שהיא הנמיכה את הגזרה וגם הדיסקית לא
הייתה על הצוואר ובכלל השיער היה מפוזר.
שלוש תלונות מיד רשם, ובגלל שהיה מבצע מלביש, רכב עצר מיד על
הכביש, לשיפוט מהיר אותה לקח, התא"ל ממש רתח.
84 ימי מחבוש היא קיבלה וזאת רק ההתחלה.
על המירס החליטו להעלות אותה מת"ש וגם היא לא קיבלה חדש.

שלגיה השתחררה ושבעת הסא"לים הוזמנו לשתיית השחרור שלה.
והיא גילתה להם שהיא יוצאת עם החובש החמוד שסיפח אותה לר"מ 2.

מאז כולם חיו באושר (שלגיה והחובש שגם הוא השתחרר) ובעושר
(הסא"לים) עד עצם היום הזה (קיצוצים).







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
למה האיש האדום
הזה למעלה צועק
עליי?


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/6/06 11:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניר הולצמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה