חיים נוי / אישה ליצן ואני |
מנורת הלוגן מאירה,
אספקלריה קולטת חיוך של ליצן.
לובן הקיר כאילו נבלע:
תוך רוגע, בים מיניאטורות ישקע.
שושן כפורח מבקבוק של חרס,
מעבר לאשנב, נשמע טפטוף של ברז,
מעל שולחן לבן, רכון תוך כתיבה:
רואה את הליצן מאחורי מול מראה.
כבועל מאחור אישה, בשמחה, בפראות,
תוך שתיקה רועמת ורכובה עליו בטעות.
את האישה ציירתי, היא לא אמיתית,
את הליצן איירתי והוא בתוכי.
27.9.97.
8`
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|