זו הייתה שעת בוקר מאוחרת וכבר התחיל להיות חם. השמש שלחה
קרניים ארוכות וחמימות לאורך גופה שליטפו אותה בעצלתיים ושרטטו
קוים של אור וחום. רוח נעימה נשבה במרומי הצוק ועידנה במעט את
החום שאיים להעיק. מסביבה נהנתה לראות את העשב הצומח בגווני
הירוק הכלורופילי שלו.

היא לעסה עדיין את ארוחתה הירוקה והרעננה במתינות ובעצלתיים,
כשחברותיה הבלונדיות והמתלתלות שעמדו מסביבה בהמוניהן, עשו
בדיוק כמותה. מדי פעם הייתה אחת מהן מרימה מעט את ראשה מעלה
ואז מסלסלת בקולה החרוך קמעה, גורמת לעוד אחת ואחת להחרות
אחריה עד שאף אחת מהן לא ידעה אם ראשונה היא או אחרונה.

מדי פעם הביטה סביבה כשהיא מרימה אך מעט את ראשה וגלגלי עינה
השחורות נעים רק פעם אחת ימינה ופעם אחת שמאלה, לבדוק האם חל
שינוי מסביב או אם לאו, והאם יש בנמצא עשב ירוק יותר.

התקדמה במעלה המצוק בעקבות חברותיה לעבר חלקה רעננה יותר של
עשב, כשהיא טופפת בנקישות עקבים קטנות וקלות על גבי הסלע,
מחליקה מעט בעקבות שרידי עשב רמוס על הסלע מעשי עקביהן של
קודמותיה. עברה עוד שעה קלה של אכילה נעימה עד שחשה שהחום מעיק
יותר והתנועה כלפי מטה מתחילה להתרחש. החלה בירידתה  מטה,
חוזרת הביתה בדילוגים קטנים בדיוק כמו חברותיה, ובקופצה על אחד
הסלעים החליקה פתע לעברו השני של הצוק כשראשה נחבט בסלע עד שלא
ידעה עוד דבר.

חברתה דילגה מייד אחריה, והתעופפה לפרידה מראש הצוק, מטה אל
האדמה הקשה, וגופתה מנתרת סמוך לזו של חברתה. והחברה של החברה
מדלגת גם היא בתורה ומבצעת את טיסת הפרידה בצווחה מסתלסלת.
ואחריהן דילגו ובאו עוד ועוד יפות, תמות ומסלסלות כשהן יוצרות
ערימה דמוית פרמידה בתחתית המדרון.


כבשים יקרות
כבשים אהובות
כבשים חד פעמיות

האם תהיתן אי פעם ולא רק טעיתן?
האם תהיתן אי פעם על יצירת שביל שהוא רק שלכן?
האם אי פעם העזתן לצעוד בשביל נגד הזרם וההולכים בתוכו בתלם?
האם בדקתן אפשרות לא ללכת אחרי ראש העדר, או ליצור לכן עדר
משלכן ולעמוד בראשו?
האם ניסיתן להיחלץ אי פעם מתגובה אוטומטית?
האם בחרתן אי פעם להיות מושפעות אך רק מרצונכן ונטיותיכן?
האם הפסקתן אי פעם לחשוש מהאפשרות שאתן שונות וחריגות?

האם הייתן מאושרות?
שמחות בחלקכן?

מוקדש באהבה לכל הכבשים והכבשות, הזכרים והנקבות, הנשים
והגברים, רוכשי ורוכשות המותגים, יקיריי ויקירות סמלי המעמד,
מחזיקי ומחזיקות כרטיסי המועדון ולכל שאר הנשמות שלא הצליחו
עדין ללמוד איך לקבל חיזוק מעצמן, ולהיות מסופקות ובטוחות
בדרכן הייחודית והשונה.

ב- 8 ביולי 2005 פורסמה בוואלה כתבה כי 450 כבשים זינקו אל
מותם בזה אחר זה מאותו צוק במזרח טורקיה. ד"א, האלף הנוספות
ניצלו הודות לערימת ה- 450.