חיים נוי / חלמתי |
חלמתי את חיי ואי-הימצאותי,
חלמתי את שירי ואת כולכם עמי.
את הזמיר ואת השחוק
האור והצללים,
את המר והמתוק,
את אלה אשר איתי הבשילו:
ושנותרו רחוק.
חלמתי עיניים ונשיקות שפתיים,
דדים רוטטים אל מול פני.
רגלי נשים טמירות,
והן בוערות,
אותי נושקות - כאשר לי;
התבל ומלואה,
אך איזו חלימה...
19.11.96
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|