בכל דרך בה אני אלך
תתגלה לי דמותך ותשאל: "איך?
איך עזבת אותי? איך שברת אותי?
מה לא הייתי עושה בשבילך"
ואני אשתתק, אזיל דמעה בדממה.
ארצה לגשת ולחבק אותך.
להגיד: "מצטערת, לא התכוונתי להכאיבך,
אני טעיתי, אני אוהבת אותך"
והדמות מתרחקת, מתערפלת, מתנתקת.
עכשיו על הדרך נותרתי לבד, שותקת.
אלך לי אחר כך בדרך אחרת,
בה דמותך תימצא גם כן, שואלת:
"איך?
איך עזבת אותי?
איך שברת אותי?
מה לא הייתי עושה בשבילך"
איך?
איך עזבתי אותך?
איך שברתי אותך?
מה לא הייתי עושה כדי לקבלך בחזרה! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.