[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לעולם לא אעזור את האומץ
לגשת לדבר איתו
אבל כשהוא מקריא
זה מרגיש כמו חבר





השיער שלו:
אפור ומסודר כמו פטרייה
עם דלילות באמצע
על כל אדם אחר זה היה נראה מגוחך
עליו אף תסרוקת
לא תהיה מכובדת יותר





בשורה שלפני
זוג צעיר עם תינוק.
בתחילת הערב
התינוק בכה מעט
השמיע רעשים.
כששיימוס החל לקרוא שירים
התינוק נדם.





פרץ יופי של שירים פשוטים
נגיעות קלות של זיכרונות
מלחמה וטרור
וגם
התבוננות ביופי אחר
האם הצעירה בשורה לפני
הדרך בה שערה אסוף
בגומייה שחורה דקה
חולצתה הלבנה
התינוק על זרועה
הפנים שלא ראיתי.





ברגע בו
עצר את ההקראה כדי לשתות
חשבתי
שאם אוסיף לחיות
עוד חמישים שנה
ייתכן ואזכור ערב זה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ההרגשה שהאלים
נטשו אותי גורמת
לי תחושת הקלה
(ת. אליהו)


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/5/06 17:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עופר ליברגל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה