[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מנור כהן
/
סיפור שאינו נגמר

אני זוכרת בדיוק איפה הוא התחיל, הסיפור שאינו נגמר.
אני זוכרת את הריח שהיה באותו יום, את כיוון הרוח ואת התחושה
שהייתה.
זה היה משהו חדש... לא ברור... לא סגור.
באותם הימים חשתי בלבול שלא חשתי מעולם, שלא הכרתי.
לא הכרתי את הרגשות שמילאו אותי פתאום- או לא מילאו.
זה היה כמו התגלות של מלאך- מלאך שומר. מישהו שבא לעזור לי...
או אולי להפך- שאני באתי לעזור לו... אולי שבאנו לעזור אחד
לשני.
אהבתי את התחושה שהייתה, למרות שפעמים רבות הפחד לאבד את
התחושה אכל אותי.
המלאך ואני הסתדרנו. הוא היה המלאך שלי ואני הייתי המלאך שלו.
היינו גורל.
מישהו שם למעלה תכנן שניפגש, אני יודעת!
מישהו למעלה יודע שגם כשזה נגמר זה לא בדיוק נגמר.
אהבנו. לא אהבה רגילה. משהו מיוחד- שונה!
שנה של הרגשה שונה... שנה.
אני חושבת שגם הוא הקדיש את עצמו אליי, המלאך שלי. ותמיד אמר
שאני המלאך שלו. נתנו הכל. בלי להתחשבן- פשוט לתת!

אני אוהבת כל דבר לגביו. מכפות הרגליים המלאכיות שלו ועד הילת
האור שמעל ראשו. אני מציירת אותו בדמיוני כל היום.
אותו יום- היום המאושר ההוא שבו הכרנו ממש במקרה.
היו לנו סודות, שרק אנחנו ידענו- לעתים הם העיקו עליי אבל ברוב
הזמן נהנתי מהם- כי הם היו משהו משותף שהיה ביני לבינו. שאף
אחד לא ידע.
בשבילי הוא היה התגלמות השלמות. כל מה שאני הייתי רוצה להיות.
החל מאיך שהוא התלבש ועד לאיך שהוא דיבר. איך שהוא צייר
והמכתבים שהוא כתב. והאהבה שהוא נתן לי- עד אין סוף. הכל היה
מושלם. כמו סרט. כמו סרט שאני חייה בו! כמו סרט שלא יגמר
לעולם. זו הייתה תקופה מאושרת... שנה של עליות וירידות. שנה
מעניינת שלא הייתי מוותרת עליה בחיים.

אז... מדוע זהו סיפור שאינו נגמר?
המלאך שלי הלך. זה כנראה היה הזמן שלו ללכת. הוא כנראה הרגיש
שהוא עשה כבר את העבודה שלו- או שבעצם בכלל לא היה לו טוב- כי
גם מלאכים צריכים להנות. הוא הלך... אולי גם לא יחזור... לא
פיזית בכל מקרה...
אבל הוא תמיד כאן- וזו בטח נשמעת מטאפורה ספרותית מטופשת אבל
זה באמת ככה.
הוא לא יחזור. ואני לא אחזור. בקיצור לא נחזור. ולא נהיה יותר
המלאכים אחד של השני.
אבל תמיד אני אזכור את המלאך הזה שלי. למרות שהוא לא בא לי
יותר בחלומות. למרות שהוא לא נושק לי יותר ולא מחבק, ספק אמיתי
ספק לא.
למרות שהוא לא מספר לי סיפורים יפים ומכניס אותי לעולם המרתק
שלו- עולם של מלאכים!
ולמרות כל זה- הוא לא נעלם- והוא תמיד יזכר בתור המלאך שלי...
המלאך הראשון שלי... ותמיד הוא יהיה נצור בזיכרון שלי... חרוט
עליי...

                           אני אוהבת אותך מלאך שלי-
                                 המלאך גבריאל.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
עצור!

אתה הומו!



לא?

סליחה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/6/07 9:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מנור כהן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה