ואיפה הייתי אני
כשחלקים מסוימים מתו
הסתובבתי ברחובות
בוכה
מנסה לחשוב מחשבות עצובות
מחשבות טובות
מה ההבדל ביניהן?
זה הכל אותו דבר
סבל זה דבר טוב
ואושר זה דבר רע
איך אפשר להיות מאושרים?
כבר שלוש שנים ברצף שאני בוהה
בוהה במישהו אויר
מישהו שאני אויר בשבילו
וכל יום אני קמה בבוקר
וממלמלת "היום יהיה יום טוב"
אבל איפה הם הימים
שהכל היה כל כך פשוט
ועוד שיר שנשמע בדיוק כמו הקודם
ואיפה השינוי הגדול שאני מדברת עליו?
איפה התקווה שהבטחתי שהגיעה?
הסיבוב הופך להיות אפל
או שזה רק העיניים שלי
ושום דבר לא מספיק לי
הרי מה כל כך רע עכשיו?
שום דבר,
אני נמצאת במקום שבו אני רוצה להיות
אנשים מסביבי כל היום אומרים לי כמה אני נפלאה
וכמה הם אוהבים אותי
לאחרונה הם גם די מפתיעים לטובה
אז מה? מה רע?
איבדתי שליטה על ההגה
על הרגשות שלי
על מה שמפעיל אותי
זה לא אני ששולטת במצבי רוח האלה
זה לא אני ששולטת בעיניים שלי
ובטח שלא בדמעות
אז אל תגידו לי שזה אני מחליטה
כי ניסיתי... כמה אפשר?
אז רקדתי... מה זה כבר שינה?
התגברתי עליו, התגברתי גם על ההוא
ו? מה עכשיו?
מה הלאה? לאן הולכים מפה?
ואיפה?
איפה אני נמצאת,
איפה טוב לי?
איפה אני אהיה מאושרת?
הפסיכולוגית שלחה אותי הביתה עם חומר למחשבה
שאולי אני מצפה מכולם להיות כמוני
אז אני מפסיקה
ז'תומרת אני מנסה...
אני לא בהכרח מצליחה
ועוד שיר שנשמע בידיוק כמו הקודם...
ואיפה?

איפה אני יכולה להחביא את עצמי?

אין יותר בורות...