בכל פעם זה כואב לי מחדש.
כאילו מעולם לא הרגשתי ששורף ומעקצץ,
וקצת מכביד על המקום בו חשבתי שהפצע כבר הגליד.
ושוב פתאום יוכל לחזור
ולהיות איזור אליו ארוץ כשאפחד,
ובו אוכל להתמודד עם כל צרה שלא תבוא,
וכל שמחה שבבואו של יום חדש
שבו עצב לא מורגש.
אך הוא מורגש כל כך חזק,
כמו לראשונה, כשרק התחלתי באמת
לקרוא בין השורות ולקבל בהבנה,
גם כשכואב הרבה יותר מקצת מפחות,
עד שהדמעות יחדרו לנהר עמוק,
עד שהכאב ירגיש לי כמתוק
ולא אצטרך עוד שוב לבכות... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.