מרים גרוף / הלוויה |
אנשים עוברים בסך,
על פני כולם,
הבעת סבר חמורה,
אנשים זרים מתלחשים,
בינם לבין עצמם.
הם מתקרבים קרוב יותר,
מקיפים אותה מכל צד,
כענן שחור מאים.
ראשים גדולים, ראשים קטנים,
לשונות אדומות, לשונות ורודים,
ממלמלים, ממלמלים.
רוצה לצעוק, הפסיקו!
אתם חונקים אותי,
אני לא מתה, אני לא מתה,
אני חיה, אני חיה, אני חיה,
אך מגרונה לא בוקע שום קול...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|