בחלל ריק וחשוך
אך צליל אחד נשמע,
תקתוק חרישי של שעון
לא נותן מנוחה
המחוגים נעים,
אין להם כל מעצור
עוד דקה, עוד שעה
נשארות שם מאחור
אור בא ואור הולך
ובראש - המחשבה
השמחה והכאב
וכל מה שכבר היה
ובדמיון הכל פורח,
העתיד נרקם שם במהרה
עוד סיבוב תם ונשלם
ואין קץ למנהרה
לקום, לעשות,
צועק קול מוכר,
אך הדמעה כובלת
ועתה כבר מאוחר... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.