חיפשתי אותך פה ושם , ושם ושם
בכל פינה בעיר הארורה הזאת
בשורת האבנים הדוממת
בין כל הפרחים בשלל הצבעים שמזכירים אותך.
עמדתי, בכיתי
מתבונן בשקט באותה דומייה וביחד בצרחה
לא מאמין
נפלת.
והמילה מהדהדת, לא נקלטת
ערפול המחשבות מכסה את הכל
ואתה שם תמיד בין הצללים, בין אותם ימים שיגרתיים
ואותה מילה נפל
מגיחה מידי פעם, נכנסת לתודעה.
לרוב לא נשארת.
שום דימיון לא תופס
אתה כבר לא כאן.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.