רוני שפהנר / הספד |
כאילו שכל החטאים שקעו וזוכו בו
נראה אבי עומד בפרץ.
הסכרים קרסו והבכי הדליף בשטפונות גדולים
והפסקתי לספור את הצהלולים ויפי המילים
שגנז בחייו בפה ריק ובידיים מלאות מאד
במקלות באבנים נופלות מאד ובפניי החבולות.
ופתאום העמורה וההשארות לא היו שם יותר
בחומות שאצרו אותו בשנים הועמדו חלונות
באוקיינוס האילם שהותיר נחצבת גאות ראשונית
ורק גתי האבנים ששתקו לאמירה -
לא גילו את הפתקים שנטמנו
ואינם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|