אתה מצמיד אותי לקיר
ואין לי לאן לברוח
רומן מבולבל באמצע העיר
מוותרת על הכוח...
מוביל אותי למיטתך הקרה
בצעדי טנגו נועזים
התשוקה בעיניך אליי זרה
החיוך שלך מקסים.
תקלף אותי לאט,
לאט,
לאט.
חוש בעורי קורא אליך
ושפתיי אדמוניות קוראות בשמך
אחוז אותי, שלא אברח ממך.
מצליב את זרועותיי מעל לראשי
כמו חוטאת שנכנסת בה רוח הקודש
רגליי מחבקות אותך אליי בין סדיני המשי
בתוך כל ההנאה חולמת על חופש
כמו איל ברזל מתפרץ אל שעריי
ולי אין שום צבא שיגן עליי
כך ברגע אחד נעלמות חומותיי
והבל פיך צמוד לאוזניי
אתה נח מולי, כמו דוגמן עירום
אוחז בכריתי, כמו הייתה אישה אחרת
מביטה בך מהצד, נותנת לך לחלום
כשאתה אצלי, זה עושה אותי מאושרת. |
