למה זה כל כך כואב לי,
זה לא שהיה בינינו משהו.
אני לא מכירה אותך באמת,
אבל רציתי, רציתי להכיר
רציתי לאהוב.
כולם אמרו לי שלא,
שאתה מאוהב באחרת,
ואני אמרתי אולי בכל זאת,
רמזת שאולי
חייכת והייתי בטוחה שהחיוך בשבילי
חיבקת והייתי בטוחה שזה חיבוק אוהב,
דיברנו והרגשתי שאנחנו מתקרבים,
נפגשנו והרגשתי ששנינו רוצים,
אבל כל מה שניסית זה להיות נחמד,
שנהיה ידידים...
אז למה זה כל כך קשה, למה הדמעות זולגות?
אולי בגלל שכבר כמה שנים לא היתה לי סיבה לצפות,
אולי בגלל שהלב ממש רוצה שוב לפעום
אולי כי פתאום קיוויתי...
ומזמן לא היתה לי תקווה או חלום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.