גליי אליי חופך חופנים בשובם צדפייך
שוניות ליבך עטורי אצות תבונתך
צוקיי מחשבתך חדים חוצים וברורים

ציי כאבי חונים במפרצייך
צוללות תקוותי מוצנעים בנמלך

את המגדלור ואני האסדה
במגדל השן מול הסערה אסדתי שלך לעת צרה
אני לאורך תמיד אביט
וכשתנוח נפשך...אבנה לנו אי

משעולי ימיי אל נתיבי ליבך.
רכות ימייך מרככות ליבי

אני נושם כשאת חשה
ואם עצוב בנשמתך
          אנסוק אל על לחמצן חיוכך

רצף הזמן חסר צורה, אין  יום ואין ליל.
השפעת הכבידה של כוכבי, כבר לא לבד.
כל התורה...פרחה ואיננה...כי יש כאן כוכב חדש.

כוכב צעיר יהיר ומואר, וכבידתו, מסיטה את ימיי.
אוקיינוס הדרו, והרי חכמתו מוארים באור ירחיו
ירחיו שותים ממקור ירחיי - משמש אהבה.

מסלול לא מתוכנן...ההתנגשות קרבה..
האם נתמזג...למסלול משותף?
האוויר נעשה דליל..ואין כבר חמצן..
הנה .קרב...הכוכב הנפלא.

שם במלא שלה.....
הריק בליבי מאוים.
פה באין שלי...
ליבה הכי מוגן.