דינה מסתאי / אני |
שאני.
לא מבינה הכל.
רכות משולבת בכעס זוויתי
והחמלה החיוורת מתמזגת
בתשוקה
מבעבעת אדומה.
שורשים, עוטפים את הכנפיים.
נותרתי
מקורקעת לאדמה
אני מפה ומשם
געגועים הם צל נשמתי
אין בי פחד מהשבר הסודק
אני, האישה
שבתוכי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|