על שפת הים עמדה קלות,
מביטה אל האופק, לספינות.
אל מקום ללא גלים
שמיים, גבול - חיים.
על קצה המזח נעמדה,
הביטה בשמיים ובכתה.
הגלים התנפצו כמו זועקים בשבילה,
וכל כולה רוצה להיסחף איתם,
חזרה לים...
זיכרון מעומעם של טעם מר,
עצב עמוק המוחבא מאחורי מסיכה.
היא רק רוצה להיות קצת לבד,
להרגיש חופשייה, לפחות פעם אחת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.