הכוכבים, פארודיה לחושך, נעים
שוב לאיטם. ידיי מרפות מהאחיזה
בגורל, פארודיה לעולם. ונופלת
נפילה ארוכה ומתמשכת
מתחרה עם דמעותיי, מי תגיע
לתחתית - ראשונה, שנייה, שלישית
אינני יודעת. כמה עוד אוכל?
מלפנות בוקר ועד שהעולם מרפה
את אחיזתו המאיימת לדחוף
מעבר לשונה. אני הולכת
הליכה ארוכה ומעייפת ואינני
מבינה שלגרדום אני נדחפת.
תנו לי לעלות למוקד,להישרף
בחומכם אני רוצה. אין לי
אצבעות עטויות כסיות משי
ידיי מלוכלכות בארמונות חול
נמסים תחת מבט רושף ורוח
קרה. למדתי רק את אשר לימדתם
עכשיו שסיימת לשחק, שטפי ידיים
היטב, אני נזכרת ובוכה.
כפיי נקיות מאשמה.
אני אשמה רק על שהנני.
על מה שהנני, אפילו
על מה שהינכם, אינכם.
הפסיקו לדחוף,לסכל, לסקול
אעצום שוב את עיניי
נפלתי ברשתכם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.