[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גלית מנור
/
נחבאת אל הכלים

אל תגלו לאף אחד, אבל האמת היא שאני אוהבת לשטוף כלים.
נכון, הרבה פעמים אני מנסה להתחמק מהמטלה הזאת, אבל רק כשיש לי
תכנונים אחרים. בימי שבת, אחרי ארוחת צהריים משפחתית גדולה
ודשנה, כשמגיע תורי לנקות (מישהו בכלל טורח לספור תורות? כדאי
להסדיר את העניין הזה אחת ולתמיד!), אני אוהבת לחכות עד שהמטבח
ריק מאנשים, אחרי שאבא מסיים לסדר את שאריות האוכל בקופסאות,
ורק אז להתחיל.
אני פותחת בלבחור איזה מוזיקה מתחשק לי לשמוע, ואז סוקרת את
המטבח ורואה מה יש לארגן. רצוי להתחיל בלפנות את הכלים הנקיים
(במקרה ויש כאלה) מהמדיח וממתקן הייבוש הזה שתלוי מעל לכיור.
לאחר מכן אני אוספת צלחות וכוסות מלוכלכות ומסדרת אותן במדיח
הכלים. עכשיו מגיע הקטע של הסכו"ם. לכאורה, מדובר במלאכה לא
נעימה הכוללת איסוף סכינים, מזלגות, כפות וכפיות מזוהמים מתוך
הכיור, כשהם משוקעים - ברוב המקרים - במים דלוחים עם חתיכות
ירק צפות בתוכם. את התרופה ממתיקים על ידי משחק סידור הכלים
במדיח, המפורט להלן: לאחר שליית כלי הסכו"ם מן המים, יש
להתקינם בתוך כלי הרשת במדיח, כשבכל תא ברשת אמור להימצא רק
אחד מכל סוג של סכו"ם, והחלק הכי מאתגר: יש להשגיח שאף כפית או
כף לא יימצאו ב"תנוחת הכפיות" עם בת זוג מסוגן.
לבסוף, יש להוסיף אבקה למדיח ולסגור את דלתו, אך לעולם אין
להפעיל אותו בשלב הזה - הוא מאוד מרעיש כשהוא פועל, ודבר זה
עלול לפגום בחוויית צלילי המוזיקה המתרחשת במטבח בזמן הניקוי.
אני מפעילה אותו רק בתום שטיפת כל הכלים וזה הסימן שסיימתי את
העבודה, אך עוד חזון למועד.
רק עכשיו הגענו לסיבה שלשמה התכנסנו: חתני השמחה, הכלים
הגדולים, כולם ממתינים למוצא פי. אני מתחילה בשטיפה זריזה של
הכלים מלכלוכים גסים, ומעמיסה אותם בצד אחד של הכיור. כעת, אני
טובלת את הספוג בסבון הירוק הבוהק ומתחילה בקרצוף הכלים לפי
החשק. החגיגה גדולה ואני שרה לקרשי החיתוך בליווי קולות הנגינה
הבוקעים מן המערכת. סירים ומחבתות נערכים מלפניי ואני משפשפת
את כולם אחד אחד. כל התבניות והקערות מתענגות על המסאז' שבו הן
זוכות, ואני מצדי מבריקה אפילו את צדם התחתון של כלי ההגשה.
לסיום, מצקת וצנצנת מקדישות לי דואט מרגש ואני יודעת שאני
נמצאת ברגע שיא.
כשכל הכלים מסובנים ומונחים בצד ב' של השיש, הגיע רגע הקתרזיס
המרגש. הברז נפתח ומים שוטפים כל כלי וכלי, ותוך שאני נפרדת מן
הכלים ומסדרת אותם במתקן הייבוש השבור, שערי סתור, חולצתי
מכוסה בקצף ואצבעותיי נוקשות, אנחת רווחה וסיפוק נמלטת מפי,
ואני יודעת שיעבור עוד זמן רב (שבוע?) עד שאחזור לשטיפה
נוספת.
אני מעבירה סמרטוט על השיש, מכבה את המערכת המשמיעה עוד שירים
אחרונים בדיסק, ומפעילה את מדיח הכלים.
עוד צהרי יום שבת מרתק חלפו להן בנחת, ואפשר רק לקוות שיום
יבוא ויגיע סוף סוף תורם של הכלים להחזיר טובה אחת ולתמיד,
ולשטוף אותי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
העולם הוא במה.

כמה שזה
מטופש,בנאלי,
צפוי,נדוש,נודניקי,עלוב,פתטי
וכו' כשאני אומר
זאת.

וכמה
שסטניסלבסקי
נשמע חכם


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/6/06 16:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גלית מנור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה