יש ילד אחד בתזמורת שלנו שקוראים לו יותם. כולנו אוהבים אותו
מאוד, למרות שהוא שקט כזה, ובקושי מדבר. הוא הילד הכי קטן
בתזמורת (רק בכיתה א'), ועדיין, כולם רואים שיש לו כישרון טבעי
בנגינה. כולנו מחכים לראות איך הנגינה שלו תלך ותשתפר ככל שהוא
יגדל.
אבל כל זה לא חשוב, מפני שהסיפור הזה הוא לא על יותם. לא.
הסיפור הזה הוא על אח של יותם, ליאב.

ליאב בן ארבע וחצי, והוא האח היחידי של יותם. כולם אוהבים את
ליאב. אנחנו, המשפחה שלו. אפילו השכנים. גם יותם מאוד אוהב את
ליאב. הוא עוד זוכר, איך לפני ארבע שנים כשאמא חזרה הביתה מבית
החולים, נושאת את ליאב בידיה, כמה הוא התרגש. ואיך אבא אמר לו:
"תראה יותם, יש לך אח קטן חדש. נכון שאתה שמח? אח חדש זה הדבר
הכי כיפי בעולם.
"אבל לגדל תינוק זה נורא קשה, ואבא ואמא יהיו נורא עסוקים עם
ליאב מעכשיו. ולמרות ששנינו אוהבים אותך יותר מכל דבר אחר, לא
יהיה לנו זמן להיות איתך כל הזמן, כי יהיה לנו ילד נוסף לדאוג
לו ולטפל בו. אתה מבין? בשביל לטפל בתינוק צריך המון המון זמן,
ולגדל תינוק זה נורא קשה. אז אתה תצטרך להיות נורא טוב, ולעזור
לנו. בסדר? אתה האח הגדול, יותם. תצטרך להיות אחראי ובוגר
מעכשיו. לדאוג לליאב."
ואז אמא חייכה ואמרה "תהיה ילד טוב."
והוא באמת היה ילד טוב. תמיד. כולם אמרו את זה; הוא לא השתולל,
ולא בכה, ואם אמרו לו לא הוא הבין. הוא תמיד ויתר. אם אמרו לו
לשתוק הוא שתק.
ליאב לעומת זאת, שובב מדי. "הוא צריך ללמוד איך להתנהג מיותם",
כולם אומרים, אבל ממשיכים לצחוק מהשטויות שלו.

לליאב יש שיער שחור (בין חלק למתולתל שלא מוכן להסתרק) ועיניים
חומות. הוא לא יכול לשבת, מרוב שהוא מלא באנרגיה.

ליאב הולך לגן רקפת. הוא נהנה מאוד בגן. כל הילדים שם חברים
שלו. הגננות מדברות עליו בחיוך עייף אך מלא אהבה.
גם יותם הלך לגן הזה, כשהיה קטן, ולפעמים כשאמא לא יכולה, הוא
בא במקומה לקחת את ליאב הביתה. הוא מתבייש לדבר עם הגננות,
אבל, הו, זה בסדר. כי הרי לליאב יש מספיק מילים בשביל שניהם.

ליאב הולך לחוג כדורגל ביום שלישי.
המאכל האהוב עליו הוא קרמבו, ואחר כך גלידה.
הסרט האהוב עליו הוא טרזן של דיסני. הוא צופה בו שוב ושוב.
הוא אוהב איך שאמא מקריאה לו סיפור לפני השינה.
הוא שונא להתקלח.
וביום ראשון וחמישי, הוא בא אלינו לתזמורת יחד עם אבא שלו. הם
יושבים ביחד ומסתכלים על יותם ועלינו מנגנים. יותם מסתכל עליהם
בחזרה לפעמים, כשהוא לא מביט בתווים.
ליאב נהנה מהתזמורת שלנו. הוא רוקד בכל השירים, וקופץ, ואנחנו
ואבא של ליאב צוחקים. גם יותם צוחק. הוא אוהב את אח שלו נורא.
אבל בעצם... למי אכפת מיותם?
כשנגמר לליאב קצת הכוח הוא מתיישב על אבא שלו, שמנשק אותו הרבה
הרבה, נח, וכשחוזר לו הכוח הוא מתחיל לרקוד שוב.

ליאב ויותם חברים טובים. ליאב גם אוהב נורא את יותם. הוא מעריץ
אותו. את האח הגדול שלו.

ליאב מקשקש על הקיר ויותם אומר לו להפסיק.
כשהם רבים על צעצוע, יותם מוותר.
כשליאב בוכה הוא לא מרעיש. אם ליאב נדחף לשיחה שלו עם אבא הוא
משתתק. הוא למד להתלבש לבד כדי שאמא תוכל להתרכז בליאב.
הוא צריך להתחשב. הוא האח הגדול. הוא ילד טוב. ובגלל זה הוא
שומר על שקט, ובגלל זה הוא מנסה לתפוס כמה שפחות מקום. לתת את
זה לליאב.
מבינים?
אפילו עכשיו, הוא נורא נורא משתדל שלא לדבר. לא. זה הסיפור של
ליאב ולו אין מקום כאן.
זה לא הסיפור שלו.