בוהה דרך החלון
ואין בחוץ גשם
הכל שלו ונינוח
ואני בחדרי
שורף זכרונות
ואש תופס בווילון
ושורף המדפים והספרים
אני לא מתרגש יושב
על המיטה ומחכה

הגשם יורד בחדר
ומכבה הכל
ומכל תמרות העשן
נוצץ מכתב אחרון
שכתבתי לעצמי בשמך
בו הצטערת שנפרדנו
לא סלחתי

נפרד מעכשיו לטובת העתיד
הוא קצת מטושטש
אבל כך עדיף,
אני חושב
המוזיקה מתחזקת בליבי
ואני נותן בה את מבטחי
למען תציל אותי בעת משבר
מעיין אלוהים חדש ופרטי
שאני שר לו שירי מזמור כל הזמן:
"So long marianne
It's time we began... "