הייי, מה נשמע?
וואי כמה זמן לא דיברתי איתך
עליך...
הרי עזבת.
אני חושבת שרק אחרי שעזבת הבנתי מה היית בשבילי באמת.
והיית... כל כך היית
היית סוג של אור.
היית אחר הרי, זה לא היה כמו כולם
כמו תמיד
היית יותר חכם,
והיו לנו שיחות יותר בוגרות
באמת עזרת לי
גם אם חשבת שלא.
תמיד היית יותר.
היית סוג של אור.
וזאת הייתה תקופה כל כך רעה
ומסובכת
אבל איתך, הייתי אחרת
חשבתי שזה סתם
זה באמת סתם
תאמין לי
אולי תבוא לבקר אותי?
הרי איתך זה אף פעם לא מושלם
היית סוג של אור.
והיינו כל כך דומים
אהבנו את אותם הדברים
חשבנו אותם דברים
הרגשנו אותם דברים
ככה אמרת לי
ולפעמים רק הייתי מחכה לימים האלה
לימים האלה שלנו
לשיחות האלה.
ולפגישות האלה
שלא סיפרנו עליהם...
וזה היה מיוחד
כי זה רק של שנינו
בלי כולם.
וזה היה אור בשבילי
היית סוג של אור
אור ששייך לי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.