[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








שלום לך, מזעזע עד כמה ששיר עצוב על נער שמתאר עד כמה שהנער
מתנהג בצורה נוראה מסביר אותי ואת כמה שאני לא מסתפק בדבר.
ברצוני לשתפך במקרה שקרה ובגללו איני יכול להרדם... היום אמרתי
דבר נורא למישהו שאני מאוד אוהב אך זה פגע בו ואני מבין זאת,
אבל רציתי לדבר עליי ולשאול מה עליי לעשות... אני רוצה לעשות
כל הזמן טוב אבל יוצא רק רע, אני רוצה להגיד כל הזמן טוב
ולנסות כן לעשות מה שאומרים אבל מכל הכיוונים זה יוצא רע, אני
מנסה בכל כוחי ורק רואה איך אני עושה רע ואיך אני אנוכי
וצועקים ומרגיש חרא עם עצמי ואני באמת מנסה, מנסה בכל כוחי כן
לעשות זאת, אני רוצה ללכת ולא לבוא. רוצה להעלם, רוצה להשתנות,
רוצה שיגידו שאני כן תורם לאחר שאני עושה זאת ולא שאני לא יודע
לתרום מעצמי. אני כנראה אעשה לעצמי משהו בקצב הזה, כי כל מה
שאני עושה יוצא חרא ועד שיש קצת טוב בחיים שלי - משהו אחר
מחרבש אותו, עד שאותו דבר גם נהרס.
יש לי מועקה בלב, ולא משנה מה אני עושה - היא תמיד חוזרת. היא
נעלמה לי לפני חודשיים ושוב חזרה, אם זה עם הצבא ואם זה עם
החברים אבל זה בעיקר במשפחה, ומה שאני לא עושה אני לא מצליח.
אני משתגע מעצמי, אני מתחיל לשנוא את עצמי ולא יודע איך
להשתנות. יש בי כל כך הרבה גועל שאני מבחין בו רק כי אנשים
מעירים לי עליו. אני מפגר ואני עושה שטויות, אני טיפש ואני לא
מצליח אפילו להבריג בורג נורמלי אני מנסה ולא יוצא בא לי
לבכות, בא לי ללכת, בא לי להיות מישהו אחר, בא לי לעשות משהו
ושיגידו שהוא טוב, בא לי להיות מאושר יותר מחצי יום... אני
מרגיש שעולמי חרב עליי ואין לי מה לעשות בנידון...
אני יושב עכשיו בחדר וכותב ורק מרגיש רע כאילו על משהו שלא
עשיתי, רק ניסיתי לעזור וכולם נגדי. אם מקודם לא הרגשתי טוב כי
לא דברתי נכון עם חברי עכשיו אני מרגיש חרא גם כי אמא אומרת
שאני לא מטפל טוב באחי ושאני סתם חוזר מהצבא ושאני השארתי חצי
מהחומר באינהלציה ואני מנסה... אין למושג איך יודעים כמה חומר
נשאר והאדים נגמרו והרגשתי כל כך חרא עם החבר שהייתי חייב
לכתוב משהו, נו, ואת ההמשך אתה יודע, אתה הרי מלאך שומר. אני
לא עם נטיות אובדניות, אלא נמאס מכל החרא וממה שקורה איתי אני
לא יודע ולא מבין למה השתניתי כל כך לרעה פתאום ואני מרגיש
שאני נבלע בתוך זה.
תמיד אני זה שנדפק, תמיד אני נשאר לבד, תמיד עליי צוחקים, תמיד
לי לא נשארים חברים ותמיד אני יוצא המשוגע. אני לא בדיוק רבתי
איתו (החבר) - הוא אמר לי שמה שמפריע לי אצלו, שאגיד לו ישירות
אז אמרתי לו: יש משהו שאתה עושה אותו כמה פעמים כבר, בכמה
תחומים שאתה מלהיב אותי  לקראת משהו, ואז כשאנחנו עושים אותו
אתה מבאס אותי אחושרמוטה. זה לא נעים לי ונותן לי הרגשה שכאילו
חבל שבאת או חבל שנפגשנו, והוא נעלב מזה. נו, אני התבטאתי לא
טוב, אבל לך תסביר לו את זה עכשיו... השאלה היא למה אתה אף פעם
לא מגיע...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
קראתי את הסלוגן
בצד ימין
בקזואליות,
ופתאום קלטתי
שזה שלי.

איזה שוס?


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/6/06 18:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאור גוטמנוביץ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה