אין מנוס מלהגיע לנקודה הזאת שוב ושוב.
כל עוד תחזיק באותם ערכים ובאותם רעיונות שיש לך לגבי עצמך,
אתה תגיע לאותו מקום בכל פעם.
פשוט יש לזה המון סיבות.
למשל, ההשפעה המזערית של אותם קשרי עצבים במוח, אותם קשרים
ספציפיים שקשורים לאותם ערכים ורעיונות שלך.
אז אתה מפעיל אותם קצת יותר משאר העצבים. זה בטח גורם לאיזשהי
שרשרת אירועים שבסופו של דבר עוזרת לך להגיע לאותה נקודה.
כמה שלא תנסה, תרמה, תתחכם, זה לא יעזור.
אותו המקום יהיה שם גם בסיבוב הבא, אולי למשך כל החיים, או
אולי עד שתצליח להתמודד איתו כמו שצריך.
ואז אולי זה יחזור על עצמו, אבל זה כבר לא משנה, מכיוון שאתה
כבר יודע ומכיר את הפתרון הזה.
או שפשוט תשנה את עצמך באופן שימנע מזה לחזור.
אבל זה בעצם מה שקורה כשאתה מתמודד. אתה משתנה.
פשוט לזנוח את עצמך לא פותר את זה, זה רק מעמיק.
בפעם הבאה שתמצא את עצמך במצב הזה אתה תהיה כבר במקום אחר.
תתקשה להאמין שזה בעצם אותו דבר, אבל זה יהיה.
דברים מסוימים אנחנו פשוט משאירים באותו מקום.
למרות שאנחנו יודעים מה הבעיה ואנחנו יודעים מה הפתרון, אנחנו
פשוט לא רוצים להגיע אל מה שעומד מאחורי הענין.
פשוט יותר נוח ככה לדעת מה הבעיה שלך, ולהשאיר אותה כמו שהיא.

אמנם היא מתחזקת, אבל היא עדיין אותה הבעיה השטחית שאפשר להסיר
אותה בבת אחת, כמו פלסטר.
כמה שיותר זמן, ככה יותר כואב.