שני שלישים מחיי נועצים בי מבט
רגעים מבזים, יקרי ערך
והשליש שנותר, מבקש לו מקלט
מיופייך, מסופות שבדרך
והאור, הוא חזר
האביב שוב עושה לי לכתוב
מתנמנם הנווד ומשיר מבטו
לך ולבאות
שיר הנווד,
חצי מכוחך אוחז בשתי ידיי
וזה דיי והותר לאלפני
גם סופות שעברו, ניראו מפנייך
ומכאן מיאנו לאספני
והאור... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.