"מה הם חיים" - שאלתי,
מה הם חיים,
אני לא יודע עליהם הרבה,
רק מכיר את יכולתם להמשך
אפילו אם אתה לא רוצה בזה.
המסך לא יורד,
אפילו אם אתה לא יודע
מה העלילה,
מי הם הגיבורים,
ומה המסר בכלל בכל הדבר.
אז מה היא המוות,
שאלתי,
מה היא המוות?
הסוסים המהירים שלוקחים אותך למקום
שבו אין משמעות לכל תנועה ממילא.
הפסלים  העתיקים של סוסים שתמיד בתנועה,
אבל לא זזים ממקום.
כארון  שלוקח אותך לצד השני של הנהר
אך אין שם נהרות  ואין אף אחד לשחות בהם.
"אני לא מפחד מהמוות" - ישו  אמר לי,
הוא היה נושא את הצלב שלו ושעות שלו היו ספורים
"אני לא מפחד מהמוות,למות  זה לא עצוב ,
עצוב לבזבז את החיים שלך.
אני לא מפחד מהמוות.
אבל אני לא רוצה למות סתם,
רוצה שיבינו."
"הרי אני מבין " - עניתי לו,
אבל הוא לא שמע אותי ,
מבטו היה מופנה לגולגולתה ,
ושם כבר חיקו לו.
איש זקן ועצוב פנה אלי פתאום
שמו היה אלוהים.
"אני מכיר אותך" - הוא אמר לי,
אני מכיר אותך עם החלומות שלך,
לחלום זה לא פשע,
אבל חלומות כמו שלך לאף בן תמותה לא הייתי מרשה,
אני מכיר אותך אם השאיפות שלך,
חסר תודה ,אתה רק רוצה את מה שאין לך.
אני מכיר אותך,
זמן שלך עוד לא הגיע.

לקרת החושך או האור כולנו נלך?

פשוט תחשבו על זה:
כל הילדים האלה שעל התמונות הישנות,
הם כבר יודעים,
הם כבר שם,
לא מחייכים יותר.
פשוט תחשבו על זה.

וכן המוות היא אישה,
אם אתה מתעורר במיטה שלך לבד,
איתה אתה מתעורר.
איתה ישנת כל הלילה.

לאהובתי הייתי רוצה לפנות
ברגע האחרון,
כמו שאני עצוב עכשיו,
אני רוצה שתהיה שמחה ,
ובמקום בטוח ומלא אור,
ושהמוות תחוס עליך,
לפחות עליך,
לא תיקח אותך לעולם,
רק לא אותך...  

אני לא בטוח,
מהם החיים
ומה היא המוות.
אני רק יודע שחי עכשיו
אבל מתי שהוא כבר לא אהיה.