ביני ובין אהובי התפרש אוקיינוס רב מימדים
הוא בצד אחד
ואני באלף צדדים
ולבי שבור בין אינספור כנפי הרוח
והוא ניסה לקרוא בין המגילות הגנוזות שבסלעים
ולא הבין את שפת החרטומים המוזרה
רוחשת רגשות ופחדים ומאות קללות
וציפורים מוזרות מצייצות
וגלים שוצפים של אהבה משולחת רסן
לא ברורה, חסרת מנוחה
מבולבל ותועה, הוא ניסה לאחוז
ולאמץ אותי אל חיקו
חיק כזה שחולמים ושרים
אבל איזה מין תרגיל חיבור משונה זה היה
שגליי התערבבו במימיו
ודגיי המשונים התחככו בצדפותיו
שום תוצאה שלמה לא הופיעה בסוף,
רק שברים
וצער אכזרי כזה
ואמנם כבר מים אחרים רוחשים
באותו אוקיינוס
אך הגומות והגבים אשר ניקוו
בסלעים העמוקים
יודעים עוד לספר על אהבה גדולה
ועל לחישות געגועים -
"חזור אליי, אהוב,
חזור אליי,
לא אוכל לאהוב אדם
כפי שאהבתי אותך"
והלחישות מתפזרות בין אדוות הגלים
על חוף מרוחק ואבוד
חוף יפהפה כל כך
ואין בו אף עין לראות
ואף אוזן לשמוע.