"GAME OVER" קרא המחשב מהרמקולים בשאגה פתאומית ומבהילה, אך
מתן, הנוב הנצחי, כבר התרגל לשאגות המזלזלות הללו, אולי מכיוון
שבחמש הדקות הראשונות של המשחק הוא צבר הישג מרשים של 500
הפסדים ותיקו, סליחה, 501 הפסדים ותיקו.
"אני לא מבין את זה יוני!" הוא צרח ונתזי רוק פגעו בפניו של
יוני, הגיימר האידיאלי הנצחי "אם אני לוחץ על המקש הימני על
הדמות הרבה זמן היא תוקפת לבד לא???" המשיך מתן להתפרץ בתסכולו
האדיר. "קודם כל, הירגע," אמר יוני בקול רגוע, "ועכשיו תבין,
המשחק ששחקנו קודם היה משחק תפקידים, במקום לנסות לירות עם
החרב במקש השמאלי היית אמור להקשיב לי כשאמרתי לך שתוקפים
בלחיצה ממושכת על מקש ימני, אתה התבלבלת לגמרי" הוא אמר ומתן
חבט בפניו בידו, או ליתר דיוק בעכבר, מכיוון שהעכבר דבק לידו
בזיעה "הבנתי!" הוא אמר והחל משחק חדש.
"אוקי, תקנה שוטגאן" הורה יוני וסידר את משקפיו, אך מתן שלף
סכין וכבר הסתער על קבוצה של שחקנים מהקבוצה השנייה שהיו
משותקים לא מפאת האומץ של החייל אלא מפאת טיפשותו הבלתי
רגילה.
"GAME OVER" קראו הרמקולים ושוב החל מתן לקרוא בקול רם "למה
אני מת? קניתי אפוד מגן!" יוני כחכח בגרונו ואמר "אולי לא הבנת
כשאמרתי שהאפוד רק מקטין את כמות הנזק ואינו הופך אותך לבלתי
מנוצח לחלוטין" "אה, אז אני אקנה 10, יש לי מספיק כסף..." הוא
אמר, קנה עשרה אפודים אך מן הסתם הוא לא יכל ללבוש את כולם
"למה אני לא יכול ללבוש את כולם???" החל מתן בשיגעונו "משום
שאתה לא יכול ללבוש אפוד מגן על אפוד מגן!" התרגז יוני "טוב
זהו אני עושה צ'יט!" אמר מתן והחל להקליד God אך יוני התחלחל
מהרעיון ועצר מבעדו "אני לא ממליץ לך" הוא אמר וקיבל גוון
ירקרק מהתנהגותו הלא הולמת של מתן.
בינתיים קראו לו בצ'אט מספר פעמים בכינוי הנדוש N00B, המלווה
בקריאות LOL, ומתן, קצת נסער, הגיב בצורה הכי מנומסת שיכל:
"fank yu!" מה שגרם לשחקני הקבוצה היריבה לפרוץ במטח שליחת
הודעת LMAO כלפי מתן, שאפילו לא ידע מה זה.
"טוב, נמאס לי מזה, אפשר לשחק אולי במשחק לחימה?" התרגז מתן
"בסדר, במה תרצה לשחק?" שאל יוני "WWE" הוא קרא בשמחה "כמובן!"
הוא אמר וכבר תיאר לעצמו את הבטיסטה הוירטואלי שלו משליך
מהזירה את הדמות של מתן בתנופה אדירה, אך הפנטזיה נקטעה
באכזריות כשמתן זינק על יוני, הכניס לבטנו מספר חבטות והתיישב
עליו עם כל מרבצי השומן שלו.
"אולי כאן אני באמת אזדקק לצ'יטים..." אמר יוני רגע לפני
העילפון.

יום לאחר מכן, 20:00, בית החולים על שם סאשה החובט בשוט, ושמו
בית החולים סאשה החובט בשוט, חדר 130.
"מה נשמע יוני? מה הרופאים אמרו?" אמר מתן בחיוך "הם אמרו שאני
אהיה בסדר, שבעוד כמה ימים אני כבר אוכל לאכול לבד" הוא אמר
בקול מעט חנוק "באמת?" התפלא מתן "כן, הם אמרו שאני אוכל לאכול
מרק," הוא נאנח, "אה..." הוא הפנה את מבטו הצידה במבוכה "הבאתי
לך משהו שיעסיק אותך בזמן שאתה בבית חולים" אמר מתן והשכיב תיק
על מיטתו של יוני, למעשה, על בטנו, "אוי!" קרא יוני בכאב. "אל
תדאג, סבתא שלי אמרה שככל שאתה סופג יותר מכות, כך אתה מתחשל
יותר" על פניו התנוססה הבעת עונג שהזכירה במקצת ליוני את אותה
הבעה שעטה על פניו כשגנב לו את הכריכים מהטיול השנתי בכיתה ו',
לפני 7 שנים. "מה זה?" שאל יוני והתרומם מעט "זה..." הוא אמר
ופתח את התיק "מחשב נייד!" הוא חייך וחשף את שיניו העקומות,
לפתע יוני ראה במתן את התגלמות הטוהר, ובאמת שנפח גופו יכול
היה להכיל את כל הטוהר בעולם.
"יש עליו משחקים?" שאל יוני בתקווה "כן!" הוא אמר והפעיל את
המחשב.
על שולחן העבודה התנוססו סמלוני קיצור דרך למיטב המשחקים שידעה
האנושות "אני לא מאמין..." הוא אמר ופניו קרנו מאושר... ממש
קרנו! "נהדר! עכשיו אפשר לכבות את האור!" אמר מתן וכיבה את
האור "מה נהדר? עכשיו אני לא אוכל לישון עם האור הזה!" אמר
והאדים מזעם "ואו, האור גם משנה צבעים... אם אתה מזריק אז יש
אפקט של דיסקו?" שאל מתן והאור כבה.
"מתן אני לא מתכנן לשחק Doom 3 בחשיכה, יש לי שלפוחית רגיזה גם
ככה, והרופאים אמרו שייתכן שאקבל התקף לב ביומיים הקרובים" הוא
אמר ומתן ציית להוראותיו של יוני.
"ילד טוב, קח סוכרייה" יוני השליך לעברו ממתק ומתן זינק ותפס
אותו בעזרת בהונותיו.
אני אחסוך לכם את השאלה, הוא נעל סנדלים.
"רק רגע יש לי שאלה מתן" הצהיר יוני "שאל, בני" אמר מתן "אני
גדול ממך בחודש, אם כבר אז שאל אחי" אמר יוני "אוקי, אז תשאל
אח שלי" תיקן מתן את שגיאתו הקשה מנשוא.
"ובכן, זה מחשב נייד, ומחשבים ניידים אינם ידועים ביכולתם
להריץ משחקים כה מתקדמים, כיצד עשית שהוא יריץ אותם? אתה בכלל
בדקת?" שאל יוני בסקרנותו הרבה "בדקתי והכל עובד נפלא, סמוך
עליי!" קרא מתן וחייך את חיוכו המגוחך להפליא, שזכה בתחרות
אורביט לשיניים מכוערות במיוחד.
"ובכן אתה בטוח?" שאל יוני וקדח לתוך עיניו של מתן במבטו הקודח
"אח תפסיק!" כיסה מתן את עיניו "אז תגיד לי איך קרה והמחשב
מסוגל להעלות HL2, Doom 3, Quake 4, F.E.A.R, Warcraft 3,
Warhammar4000K, וסרט פורנו באורך מלא בשם פצצות אחרי
חצות???"
"העברתי את המחשב שלך יחד עם המחשב הנייד, וזה גם למה כל
הקבצים שלך פה... טוב חוץ מהסרט, פשוט חשבתי שהאחיות כאן עושות
לך..." אמר מתן ונקטע ע"י שכלו הצנוע והבריא של יוני "פירקת את
המחשב שלי??? אתה נורמאלי? יכולת להרוס אותו!" האדים שנית יוני
מכעס. "אתה יפה שאתה כועס, או לפחות אורות הניאון האלה שבוקעים
ממך, זה מחזה ממש יפה, זה יוצא מהמשקפיים שלך כמו פנסים
כאלה..." והמחזה פסק ויחד עמו הניסיון להחלפת הנושא של מתן.
"טוב אני רוצה לשחק, ואתה לא תפריע לי!" צווח יוני ולחץ פעמיים
על הקישור לWarhammer4000K, הלוגו של THQ עלה, מיד אחריו
סרטון, המשחק, חלליות מעופפות, חיילים מהעתיד קוטלים אורקים
בשדה הקרב,הסרטון הגיע כמעט עד תומו, ו...
Battery Empty.
המחשב צפצף שלוש פעמים ושבק.
"החוצה! החוצה! החוצה!" צרח יוני בתסכול וזרק על מתן את האגרטל
החף מפשע שניצב על ארונית העץ לצד המיטה.
"לך שחק בפקמן שלך! לך!" הוא קרא "לך תתחיל בצ'אטים עם
קטינים!" הוא המשיך והחל להטיח עלבונות בצרורות לעבר מתן "לך
תשבור את השיא היומי של Heli Attack 3, או משהו! לך תשפיל את
עצמך בCounter strike! לך תשחק Tekken ברמה Easy! לך תשחק
Heroes נגד עצמך! לך לעשות צרות באיזה..." "סליחה" קטעה אותו
האחות במבטא רוסי "אתה מפר שלוות חולים, אנחנו לעבור שעת כיבוי
אורות, אור אתה מפיץ פרצוף שלך חזק במיוחד מפריע לכולם לישון
אנחנו מפצירים להישאר בשקט"ף היא המשיכה, "למה מה תעשי לי, בא
בלובה?" צרח יוני בתסכול.

הצלפה
"איה! לא שם!" התחנן יוני.
הצלפה
"אוך! אני אוהב את האזור הספציפי הזה בגוף שלי!" התבכיין
יוני.
"אתה להשפיל אחות אירנה אני להצליף!" אמר סאשה החובט בשוט
והצליף בחוזקה ביוני.
"נהלים שלנו ברורים, לא להעליב אחות, לא לעשות אור זורח מפרצוף
שלך, ואם אתה נשאר כאן יותר מיומיים, אני מצליף בך עם תמנון
רעיל!"
הצלפה
"ריבונו של Head shot..."

אין קשר בין הדמויות למציאות, כי הדמויות לא אמיתיות.
החובט בשוט אינה שגיאת דקדוק אלא כינוי.