המלך הלך ונשארת לך לבד, נסיכה קטנה עם הרבה אהבה,
מן האפלה מגיח לו אדם, הלוא זה שומר המלך?! את משערת.
הזכרונות עולים יחד עם הכאבים, יגונך שלך שוחה לו בים כאבו,
דרך משותפת מצאתם לכם שניכם, דרך שאיננה דרך המלך

שומר היית וחבר הפכת, אבל בה חשקת ולהיות מאהב רצית
מרוב שנהנית לא הבנת, חבר ואח אמנם הפכת
אך כשהמלך בארמון נמצא, אפילו שומר כבר אינך
המרת את צו הממלכה, על כן שר המוסר יטפל בך כהלכה

כשאתה נטשת בכיתי, אוצר יקר אצלי הפקדת
מהמסע שלך חזרת וטרפת את פירות ההשקעה שלי
שאת דרכי אליהם שנאת

נסיכה לטובתך תקווי שהמסע אותו שינה,
עבורו היית כשפחה ללא כל סיבה,
אני כבר לא איתכם ומהצריף שבו אני ישן ברצוני לומר לכם

מלך יקר אהבתי אותך יותר מכל אדם, אותה אהבה שהיום מעלה עשן
ולך נסיכה זה לא שאת שיה תמימה אבל אהבתי לך עדיין שמורה...