אבן-מעמסה גחה מצוהר-עדן
שנות-אור נתארכו בדרכה
ולאיטה בקעה את ממלכת-השמיים
יהושע בן-נון לא פקד עליה "דום" ויעקב
לא גלל את האבן אחור למקומה מעל פי-עדן.

מהי הצווחה הפולחת את חורבות-ג'נין?
מילואימניק קשוב קולט מילותיה.
"חבלן סור! הרחק דחפורים!
זאטוטים חפים-מחטא משתעשעים בחורבות".
חג-אביב, והנה סיוטים שלא שיערת זועתם
מהיכן תיירה אש-תופת עלינו? מחורבות-ג'נין
צלפים שרוביהם מדייקים לקלוע
בין חפים-מחטא גחים ונעלמים חליפות.

אדם הראשון, זקן וברכיו כושלות
מדשדש על גדות-ענן מרחף בדרך-האבן
מרים ידיים-כבדות, נושא כפיים לתופסה
אבן-מעמסה קורעת כפות-ידי סבא-אדם
והנה מתכסות בדם של מילואימניק.

בשעת סתימת-הגולל סבתא-חווה  
מתנצלת על שהאבן זעזעה את האדמה
"סבא-אדם נזדקן, מידיו נשמטה אבן-מעמסה
ולא ייצלח לנצור שלום בניו".
"גבר יפה-מראה ויפה-נפש, גבוה מקומת-אדם" - התייפחות.
"קשוב לפעימות ליבותיהם של כל בני-אדם" - מילמול חברים
"רץ מתחת לאש, הקפיד לחלץ פצועים ונורה" - מספיד המפקד
"לפיד היה ואת גופי הצית" - קינת אלמנה שכבר לא תיקטף.
לזאטוט של מילואימניק חלומות-בלהה.
נוטל אבן-מעמסה, מניח על תלולית אדמה -
מצבה.
-----------
והנה (שורה 18) - ו' שוואית; ה' צרוייה; נ' קמוצה.
תיקטף (שורה 27) - ק' קמוצה; ט' צרוייה.

                           

(ליום הזיכרון לחללי צה''ל)