ט. א. אפל / אמפטיה מקברית |
כי אין ביכולתי לצעוק את הצעקה הגדולה
נצנוץ הכוכבים בשמים מבטא את זעקתם המרה
שמיים בוכים הוא מפלטם הנודע
ואני עומד לי כאן מול הרים הצבועים בירוק
חושב עליהם כואבי המוות שמם
ניצב למרגלות החיים השקופים
עכשיו אשא תפילה
מותר לכם לכעוס
עוד היה מספיק זמן
זה בטוח לא אשמתכם
ככה הוא העולם
המשיכו להבהב בכוכבים
ככה אתם עדיין איתנו
שמיים אפורים מטפטפים
זכר שלכם לנו
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|