|
ילד לבד בלי קסדה שוכב לו באמצע שדה מוקשים
הוא איבד את היד אבל גם את הלב
הוא שוכב לו בלי אף אחד ורק חושב
על אמא ועל אבא ועל כל החברים והוא רוצה לחזור
הוא נלחם כדי להישאר בחיים.
הוא רואה ארון מעץ עם ילד שאבד
ואמא יושבת ובוכה שם ליד
ואיזה איש בבגדי עבודה מחסה באפר את הכל
חיים שלמים עם תקוות וחלומות איש אמיתי שיורד לו דם ודמעות
וכשהוא מסיים להעציב את כל העולם
ואז הוא הולך ואומר שהוא מצטער וחבל אבל הכל זה יד הגורל
אבל עכשיו הוא מוותר כי הוא לא מאמין
הוא כבר לא מקווה לחזור לאמא לאבא ואל כל החברים
אנשים מתים בלי שום סיכוי לאהוב
ואני כבר אהבתי ועכשיו אני יכול לעזוב. |
|
|
יומיים שלושה
וזה גמור.
תומאס מצטט את
היטלר לפני
הפלישה לרוסיה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.